top of page
חיפוש
  • ברכי ביגמן

ביקורת בזוגיות- חלק א'

אחד הנושאים העיקריים שזוגות מביאים לטיפול הוא התמודדות עם ביקורת. למה אתה משאיר הכל מבולגן? תמיד את מאבדת את המפתחות! שוב שכחת למלא דלק? מה חדש? תפסיק לאכול את הג'אנק הזה! וכל זה מגיע עם גלגולי עיניים, פרצופים, או שתיקות רועמות. אני חושבת שביקורת היא אחד הגורמים העיקריים שגורמים לזוגות לריב ללא הרף. אלו מריבות שיכולות להיות שנים, על אותם נושאים- כביסות, ניקיון, אוכל, כסף ועוד ועוד.. בני זוג מבקרים אחד את השני כי רוצים שדברים ייעשו בדרכם, רוצים שבן/ ת הזוג ישתנה, לעיתים זה יהיה שיח של 'אני אחנך אותו/ה'. אז אנחנו אומרים את מה שמפריע לנו פעם אחת, פעם שניה, בפעם ה20 זה כבר יהיה עם ביקורת, עקיצה וגלגול עיניים. כי כמה פעמים כבר אפשר לבקש?? לפעמים התחושה תהיה 'פשוט לא אכפת לה/ו ממני, כי אם היה לה/ו אכפת, זה היה אחרת'. אבל אנחנו מתקשים לשנות את ההרגלים שלנו ולאדם שבחרנו להיות עמו לנצח (לפחות ככה חשבנו) גם קשה לשנות את הרגליו. ביקורת לא משנה הרגלים, היא כמו לקבל מכת חשמל בכל פעם שטועים, אולי בסוף זה יוביל לתוצאה ראויה אבל זה כרוך בהתחשמלות... אני חושבת שביקורת מעידה (בדרך לא יעילה) על אכפתיות. כי כשכבר אין אפילו ביקורת, תהיה אדישות. אדישות היא רגע לפני שהזוגיות מראה קו מאוזן במכונת ההנשמה, כשאין כבר דופק. אז לדעתי ביקורת בזוגיות היא סימן שאכפת. רק ש- זה עניין שמקשה מאוד על התקשורת הזוגית, כי אם כל הזמן מבקרים אותי, איך אני אמור/ה להרגיש? קשה לחיות בקשר בו יש מתקפה של ביקורת אין סופית, העניין הוא שגם מי שבעמדת המבקר סובל. אז ההתחלה היא בעיני, בהתבוננות שביקורת מראה על אכפתיות ודאגה. משם אפשר אולי לנסות להביע את הדברים אחרת.




11 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page