top of page
חיפוש
  • ברכי ביגמן

בסיס בטוח וחוף מבטחים

מה הקשר בין שאלות מביכות של ילדים (כמה אתם מרוויחים? למה אתם לא מדברים עם סבא? מה זה קוויר?) לבין יציאתם למסגרות לימודיות?

התשובה היא שבשני המקרים נדרשות יכולות הוריות זהות.


אז למה הילדים שלנו זקוקים מאיתנו ההורים?

על פי תאוריית ההתקשרות של בולבי, התקשרות בטוחה בין הורה לילד תהיה זו שההורה מהווה עבור ילדו:

1. בסיס בטוח 2. חוף מבטחים.

בסיס בטוח- זו נקודת המוצא שההורה מאפשר לילדו לצאת ולחקור את העולם, אותה תגובה שהילד נענה כשהוא מרים מבט כלפי ההורה בשאלה 'זה בסדר?' בזמן שהוא מתרחק מההורה ונפגש מקרוב עם מגלשה/כלב/ כדור. האם ההורה מאפשר את אותה יציאה לחקרנות בכך שממשיך לשבת על הספסל (כן, לשבת) ותומך במבטו אל הילד? מבט המהווה 'תדלוק רגשי' האומר- 'זה בסדר לעלות על המגלשה/ ללטף את הכלב/ להקפיץ את הכדור'.

המשך המשפט- 'אני כאן אם תהיה זקוק לעזרה', זה כבר חוף המבטחים.

חוף מבטחים- אחרי שהילד שחה בים המציאות, התעייף או נבהל כשראה משהו זז במים (ופחד שמדובר בכריש) הוא זקוק לתחושה של 'יש לי לאן לחזור'.

אם הוא נתקל בילד שבדיוק מתגלש במגלשה והבהיל אותו/ בכלב נובח או בכדור שלקחו לו והוא זקוק לנחמה, האם יהיה לו למי לפנות, חוף מבטחים לנוח בו כשמתעייף מהשחיה? או שאולי דווקא יכעסו עליו/ יאשימו אותו שאלמלא היה כזה סקרן לא היה נתקל בצרות?

התחושה שיש לאן לחזור ויהיה מי שינחם אותי, יאמין לי ויתמוך בי גם ללא מילים, מחזקת את הבטחון שיש לילד למי לפנות.

ילד זקוק לשתי יכולות אלו אצל הוריו, יכולות אלו יאפשרו לו לאזן בין תלות לעצמאות. במקומות בהם הוא זקוק לדחיפה האומרת 'קדימה אתה יכול לטפס בסולם בגן השעשועים עד הסוף' ויחד עם זאת מבט האומר- 'אני לא עוזב את הסולם, אני נשאר כאן לראות אם אתה צריך אותי'.


גם בכניסה למסגרת לימודית חדשה, הילדים שלנו זקוקים לנו בשתי היכולות האלו- לתת בהם אמון ודחיפה לחקירה, התנסות ועצמאות ויחד עם זאת להמשיך להיות מקור תמיכה עבורם, לנחמה והגנה בעת צרה.

החקירה הילדית ממשיכה כל החיים ויחסי תלות- עצמאות יעברו בהמשך לקשר הזוגי (נושא לפוסט אחר).

הדוגמאות שהבאתי מקודם הופכות למורכבות יותר כשהילד מתבגר והחקירה עולה שלב. הוא יחל בחקירת הקשרים המשפחתיים (מי לא מדבר עם מי ולמה?) חקירת המיניות שלו (נטייה מינית, זהות מינית) או חקירת המצב הכלכלי של המשפחה (אבא ואמא כמה אתם מרוויחים?) ועוד. גם כאן כדאי שנאמר לו (על אף שזה קשה יותר) אתה יכול לחקור, צא ולמד מה שמעניין אותך. וכאשר הוא מתנסה ורוצה לחזור ולספר על מה שעובר עליו שנהיה שם בשבילו גם אם מפריע לנו הכיוונים בהם בחר- לדוגמה איך נגיב כשהילד עצבני לאחר שבחר להבריז משיעור והסתבך עם מנהל בי"ס? האם נוכל להקשיב לו ולנחם אותו על אף שנרגיש בבטן תחושה של כעס ותסכול על כך שלא הקשיב לנו? (ואולי גם תחושה של 'מגיע לך'?)

ההתמודדויות האלה משמעותיות בעיקר בשנים המוקדמות כי הם אלו שיקבעו את הקשר בין ההורה לילד, אך הן ממשיכות לאורך כל השנים ותמיד אפשר לשפר ולקדם את הקשר הבטוח.

הקשר החשוב ביותר הוא בין הורה לילדו אך אם זה לא נוצר, ילד יוכל לקבל בסיס בטוח וחוף מבטחים מדמויות אחרות- המורה בבי"ס, המדריך בתנועת הנוער, המאמן בחוג או המפקד בצבא. תמיד יכולה להיות אפשרות לבסס התקשרות בטוחה.




צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page