top of page
חיפוש
  • ברכי ביגמן

הורות כמראה

איפה / דן פגיס

הִתְחַבֵּאתִי בָּחֶדֶר, אֲבָל שָׁכַחְתִּי אֵיפֹה. בָּאָרוֹן אֵינֶנִּי. וְלֹא מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן, גַּם לֹא בַּמִּבְצָר הַגָּדוֹל בֵּין רַגְלֵי הַשֻּׁלְחָן. הָרְאִי רֵיק מִמֶּנִּי. לְרֶגַע נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי בַּתְּמוּנָה עַל הַקִּיר. בְּאַחַד הַיָּמִים אִם יָבוֹא מִישֶׁהוּ וְיִקְרָא לִי אֶעֱנֶה וְאֵדַע: הִנְנִי.

מתוך: דן פגיס כל השירים (הקיבוץ המאוחד)

*

איך הביטו עלי כשהייתי ילד? השיר הנהדר של דן פגיס מפגיש עם התפקיד ההורי כמראה. ילד זקוק להורה בכדי לראות את עצמו, כמו תינוק אשר מבין את מקומו בעולם לפי תגובת הסביבה- האם מתפעלים ממני? האם מאכילים אותי ומזינים אותי? גם בהיבטים הרגשיים, לא רק הפיזיים. הצרכים הבאים על סיפוקם בונים לתינוק ובהמשך לילד את האדם שהוא יגדל להיות.

בשיר המתואר הילד מחפש את עצמו ואינו מוצא, החוויה של 'למצוא את עצמי' מוכרת כתקופת גיל ההתבגרות, מאפיינת את הטיול לאחר הצבא ומתארת חוויה של חיפוש. רק שהחיפוש מתחיל בגיל מוקדם יותר, החיפוש בעיניים של אבא, במבט של אמא, במבט מלא ההתפעלות של המורה, או מלא הבקורת של דמות סמכות אחרת.

האדם מודע לכך שהוא מחפש זאת בבגרותו אך למעשה חיפש זאת כבר בהיותו תינוק. 'באחד הימים אם יבוא מישהו ויקרא לי אענה ואדע הנני' רק כאשר 'מישהו' יבוא, אדע כי אני קיים. וכאן הסיפור מתחיל, כאשר הורה רואה את ילדו וקורא לו- משם אפשר להתחיל לעבוד.





התמונה מתוך foter על פי CC0 1.0 Universal (CC0 1.0)

3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page