זוגיות- שיחזור יחסי הורה-ילד?

היא: בכל פעם שאני אומרת לו 'לא' הוא מנדנד כמו ילד קטן, עד שאני נכנעת, מותשת. הוא: היא נוזפת וגוערת בי כאילו אני הילד שלה, רק חסר שהיא תכניס אותי לחדר, לחשוב מה עשיתי. מכירים מצבים שלרגע נדמה שבני זוג הם הורה וילד ולא בני זוג? בזוגיות, יש שחזור של חלקים הוריים וילדיים. וכך בני זוג יגלו שבנושאים מסוימים התהליך שמתרחש בינהם דומה יותר ליחסים שלהם עם הוריהם ופחות ממקום של זוגיות (בה היינו שואפים לשיויון, לשיח מכבד ולקבלת הסכמות משותפות). אז למה זה קורה? כי הקשרים הראשוניים שלנו בחיים היו עם הורינו, משם גדלנו ודרך הקשר עמם למדנו על העולם, משם הרחבנו את הקשרים שלנו גם לקשרי אחים וגם לקשרים חברתיים עם קבוצת השווים (בני גילנו). וקשר הוא קשר, יש בו שני אנשים, לעיתים יש היררכיה מובנית (כמו הורים וילדים) ולפעמים יש תחרותיות (כמו בין אחים או קבוצת השווים) ולכן זה יגיע גם לתוך הזוגיות. חשוב לשים לב מול איזה נושאים, בני הזוג יעברו לדפוס הורה- ילד. למשל, למה שיח על ניקיון גורם למישהי לגעור בבן זוגה כאילו היא אמא והוא ילד. למה שיח על חופשה משפחתית גורם למישהו לדבר לבת זוגו כאילו היא ילדה והוא אבא שלה. עצם ההבנה שפתאום יש כניסה לעולם של הורה- ילד ולא שיח זוגי, מאפשרת התבוננות ומשם אפשר לנסות לחזור לשיח זוגי שיוויוני יותר. מצרפת את השיר המקסים של יעל שריר, שמדבר על הרצון לשחזר בתוך הזוגיות את האהבה הבלתי תלויה שיש בהורות: זֶה לֹא שֶׁרָצִיתִי לִגְרֹם לְךָ לְהִתְאַהֵב בִּי. רַק בִּעְבֵּעַ בִּי רָצוֹן חָנוּק לָשׁוּב לִהְיוֹת תִנוֹקֶת, לָשׁוּב לִהְיוֹת מֶרְכַּז עוֹלָם, לִמְשֹׁךְ בְּכֹחַ כְּבִידָתִי יָדַיִם מְלַטְּפוֹת. לָדַעַת בְּלִי לָדַעַת שֶׁאֲנִי רַק צְרִיכָה לִבְכּוֹת וּמִישֶׁהוּ יְעַרְסֵל, מִישֶׁהוּ יְחַבֵּק, מִישֶׁהוּ. אוּלַי אַתָּה.