פעם, אני זוכרת שהכנתי סנדביצים וניסיתי להסביר שוב ושוב למה אי אפשר להכין סנדביץ של שוקולד עם מלפפון חמוץ, 'אי אפשר, את לא מבינה? זה פשוט לא מסתדר ביחד' עניתי.
את הסנדביץ הזה לא הכנתי, אבל כמה שעות אח"כ הייתי צריכה להתמודד עם דרישה ל'נעלי זכוכית ע-כ-ש-י-ו!!!' מה שגרם לי לחשוב על הדירוג של הדברים עליהם אני אומרת 'לא' או 'זה לא אפשרי יקירתי, רק באגדות…'
בספר המשובח של ד"ר רוס גרין- 'ילד פיצוץ' יש שיטת עבודה חשובה שמתאימה להתמודדות הורית באופן כללי, לא רק להורים לילדים 'מתפוצצים'.
שיטת הסלים אומרת כך: יש כל כך הרבה דברים שאנחנו רוצים שהילדים יעשו או לא יעשו, לעיתים יותר מדי, זה יכול להכניס את היחסים למתח ולצור עימותים רבים. כאן נכנסת שיטת הסלים- המטרה היא לרשום את הדברים שאנחנו מבקשים מילדינו שיעשו או לא יעשו ולחלק אותם ל3 סלים:
סל ה-אין מצב בעולם- אדום
סל ה- יש על מה לחשוב- צהוב
סל ה- בשלב הזה, זה בסדר- ירוק
הכל מאוד משתנה ממשפחה למשפחה ולעיתים לא תהיה הסכמה בין ההורים, אבל כדאי לגבש רשימה כזו.
בסל הראשון יהיו ההגבלות/הדרישות שהכי חשוב לנו, אלו הדברים שלא יכולה להיות תשובה אחרת, זה חד משמעי. לרוב יהיו שם דברים הנוגעים לבטיחות ובריאות למשל: חגירת חגורת בטיחות/ רכיבה עם קסדה/ נטילת תרופה.
(חייבת לציין שהופתעתי אבל הכרתי משפחות שחגורת בטיחות בנסיעה לא היתה בסל הזה, לכל משפ' חשוב דברים אחרים…)
בסל השני יהיו כל אותם הדברים שאפשר לנהל לגביהם חשיבה מחודשת או לנהל עליהם משא ומתן אם מדובר בילד גדול.
הסל השלישי יהיה הסל בו כרגע אנחנו חושבים שנכון שלא להכנס לאי הסכמה עליו.
למשל אם בד"כ אנחנו לא מרשים להזמין חבר לפני שמסיימים להכין שיעורים, באיזה סל זה?
לחפוף את השיער, להשתתף באירוע משפחתי, טיפול שיננית, לצאת לטיול משפחתי, לקנות משחק מחשב שאתם לא אוהבים.. ועוד ועוד..
לאיזה סל תכניסו כל מצב?
באופן כללי, השימוש בסלים כבר מאפשר חשיבה על דברים שאולי אוטומטית היינו פוסלים/ מסכימים. ואם הסל האדום עמוס מאוד, זו הזדמנות להתבונן עליו, כי יתכן וזה מייצר קשר רווי בעימותים.
Comments