החוזה שהופר

כשהכרנו היא היתה האדם הכי רגוע שפגשתי ועכשיו היא כל הזמן עצבנית.פעם הוא היה חברותי ואהב טיולים והיום הוא רק רוצה לשבת בבית, לא מעניין אותו כלום.

בשנים הראשונות של זוגיות יש הבטחה, יש חוזה לא כתוב, שמחזיק את הזוגיות. החוזה הוא למשל: אני אהיה זה שיוזם רעיונות ואת תארגני את הפרטים הקטנים. או חוזה שאומר: שנינו נהיה מסורים מאוד למשפחות המקור שלנו.החוזה הוא בדומה או בשונה שבין בני הזוג, חוזה לא כתוב שגורם לאיזון ביחסים. החוזה הזה עובד נהדר לזמן מה, אבל מהר מאוד, יש שינויים: הריון ולידה, גידול ילדים, משברים בעבודה, משברים במשפ' המקור, כל אלה גורמים לאדם להשתנות ודברים שהיו נהוגים בעבר, כבר לא מתאימים למציאות העכשווית.שינויים הם חלק טבעי מההתפתחות האישית שלנו. אבל! יש כאן גם הפרה של חוזה הזוגיות.וכשמפירים חוזה, זה מכעיס מאוד, בעולם המשפט הפרת חוזה תוביל לתביעה, ובצדק.

בזוגיות, הפרת חוזה תגרום למתחים ומריבות. בני זוג יתווכחו שוב ושוב מבלי לראות שבעצם הם כועסים על השינויים, על הפרת החוזה.יש מקום לכעס, לפעמים יש תחושה של אֶבֶל, הכרתי אדם מסוים ועשר שנים אח"כ הוא הפך לאדם אחר, מה קרה לאדם שהכרתי?

חשוב לדבר על הדברים ולתת מקום לרגשות הסוערים, רק אחרי שניתן להם מקום נוכל להיות פנויים לעריכת חוזה מחודש.אז איך עורכים חוזה מחודש? מתחילים בשיח על הצרכים שלנו, מה חשוב לכל אחד כיום? מהם תפיסות העולם של כל אחד כיום? ומתוך כך כיצד זה משפיע על המרחב הזוגי.זה אכן מורכב ודורש זמן לנסח את חוזה הזוגיות החדש, אבל זה תהליך הכרחי לטובת חיי זוגיות מיטיבים.ואולי, מי יודע, בעוד עשר שנים יהיה צורך בחוזה אחר לחלוטין...