top of page
חיפוש
  • ברכי ביגמן

שיח עם ילדים על פגיעה מינית


ראשית, לדעתי נכון לדבר על מוגנות מפני פגיעות מיניות לא רק כאשר מתרחשת פגיעה מינית בסביבתנו, אלא כמו שאנחנו מזהירים את ילדינו מפני תאונות דרכים. אם לא דברנו על כך והתרחשה פגיעה בסביבה הקרובה לילדינו, חשוב שנדבר. למה? כי כשלא מדברים יש מסר סמוי של השתקה, כאשר ממילא פגיעה מינית מייצרת אצל הנפגע תחושת בושה. השתקה של הפגיעה מצד הסביבה מחזקת את ההנחה שעל נושא כזה יש לשתוק, להרגיש בושה ולשתוק. אז לא. אני חושבת שזה לא נכון לשתוק. מנגד, תגובה רגשית קשה ולא מווסתת עשויה גם לפגוע. אז מה עושים? נכון שהוראות שעת חירום במטוס קובעות שמבוגר צריך קודם לשים את מסיכת החמצן על עצמו ורק אח"כ לילד שלו? כך גם בשעת חרום של גילוי פגיעה. אנחנו כהורים זקוקים לאוויר, שיהיה מי שינשים אותנו לפני שננסה להעניק חמצן לילדינו. אז לנשום... אבל איך נושמים כשנגמר האוויר? לשאול את עצמנו למה זה כל כך מפחיד אותנו? נכון, התשובה ברורה ועדיין חשוב לשאול אותה בקול (זה יכול לקרות גם לילד שלי, זה קרה כל כך קרוב, נתתי אמון באדם הפוגע הזה) את מה זה מזכיר לי? (ארוע שקרה בעבר, טראומה אחרת דומה אבל שונה) מה אני מרגיש.ה? (בהלה, תסכול, כעס, אימה, לא מוגן.ת) מה אני חושב.ת? (שאני לא יודע.ת מה לעשות, שאני לא מסוגל.ת לדבר על זה) מה התחושות שעולות לי בגוף? (האדמה מתחתי רועדת, השמיים נופלים, אין לי הגנה) מה העמדה שלי לגבי פגיעות מיניות? (שעדיף לא לדבר על זה כי זה יפחיד את הילדים, שצריך להרוג את האנסים, הייתי מוכן.ה לשבת בכלא על הריגה של אנס) ועכשיו להתבונן על הכוחות- איזה כוחות יש לי כדי להגן על ילדי? (להסביר ולהזהיר על פגיעות אפשריות, להיות כתובת עבורם ע"י תקשורת ישירה, להאמין להם, לא לנסות להקטין ולמזער) איזה כוחות יש לילדי כדי להגן על עצמם? (הם יכולים לפנות אלי, הם בעלי בטחון עצמי) איך אני יכול.ה להדריך אותם להשמר מפני פגיעה מינית? (לתרגל אמירת 'לא!', לבני נוער- קורס הגנה עצמית, נשיאת גז מדמיע) מה נמצא בסביבה שלי שעשוי להעלות את תחושת המוגנות של המשפחה שלי? (סורגים, אזעקה, לא מארחים אורחים שההתנהגות שלהם חודרנית כלפינו) החלקים האלה חשובים מאוד כדי לברר עם איזה עמדה אני מגיע.ה לשיח עם הילדים שלי על פגיעה מינית. אני מציעה לברר את כל אותם הרגשות, התחושות והעמדות. מגיע לנו לעצור ולנשום אויר. רק אחרי שלקחנו אויר (מציעה ממש להזמין לשיחה אדם קרוב ולברר איתו את כל אותן השאלות, כמובן שאפשר להיעזר באיש מקצוע) נוכל להיות כתובת עבור הילדים שלנו. אז מה אומרים? תלוי בילד, בגיל, ברמת החשיפה שלו לפגיעה וברמת החרדה שלו במצבי משבר. חשוב לתת פרטים בסיסיים על מה שקרה מבלי להכנס לפירוט. ולהקשיב לילד- מה את.ה חושב על זה? מה הרגשת שסיפרתי לך על זה עכשיו? תשתפו במה שאתם מרגישים ואז לדבר על הכוחות, על מה אתם יודעים שיש בחייכם שעשוי להגן במצבי פגיעה חס וחלילה. ועכשיו בנימה אישית- שנים התלבטתי האם נכון לדבר עם ילדי על פגיעות מיניות והעבודה בתחום הבהירה לי שבמאזן שבין לסדוק את עולמם התמים אל מול האפשרות שיזהו שהם עוברים חלילה פגיעה מינית- אני בוחרת לעשות כל שביכולתי במניעה ובשיח על פגיעה. דווקא בגלל שרוב הפגיעות מתרחשות במקום בטוח, סביבת המשפחה או סביבת הבית וע"י אדם מוכר, דווקא בגלל זה חשוב שכהורים נדבר על כך ונזהיר מפני פגיעות מיניות, נדבר על כך. ולא נשתוק.

12 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page